|
|
|
אלוהים מצוי בפרטים
פורסמה בתאריך: 24/08/2007 13:12
כאשר אנחנו לומדים,
אנחנו משתמשים ביכולת ההפשטה וההכללה שלנו.
אנחנו מסתכלים על פרטים או על מקרים ספציפיים,
ויוצרים כלל.
למשל אנחנו רואים כלב אחד, ועוד אחדים,
ואז אנחנו מכלילים לגבי כל כלב,
כולל כאלו שעדיין לא ראינו,
שלכל כלב יש 4 רגליים, 2 אוזניים,
שכלב נובח, ושכלב הוא ידידו הטוב ביותר
של האדם.
הכלי הזה\היכולת הזו הם המאפשרים לנו ללמוד ולהרחיב
את הידיעות שלנו, כשם שהם מאפשרים לנו לתקשר
עם בני אדם אחרים.
אבל מבחינת המציאות, כל הכללה מרחיקה אותנו ממנה.
ומכאן הפתגם: "אלוהים מצוי בפרטים".
למשל,
אם אסתמך על ההכללה שהכלב הוא ידידו הטוב של האדם,
אני עשוי להפגע מכלב תוקפני,
כשם שאני עלול להתאכזב מכלבי,
שברגע מסויים לא היה ידידי הטוב ביותר,
ולא התנהג כפי שאני תופס כ"איך אמור להתנהג ידידי הטוב ביותר".
בנוסף,
יצירת הכללה מתבססת על הסתכלות על מקרים מהעבר,
שבעצם כבר אינם קיימים במציאות,
והיא עצמה קביעה לגבי העתיד,
שבעצם גם הוא איננו קיים, ואין לדעת איך באמת הוא יהיה,
ולא משנה בכמה הכללות ננסה ל"הכריח" אותו להיות כפי שאני
חושבים שהוא יהיה.
לחיות כאן ועכשיו,
שזה לחיות בזמן היחידי הקיים באמת,
זה לראות את מה שיש,
ולא את מה שחשבנו שצריך להיות,
על סמך נסיון העבר.
אם נסתכל בכל מקרה לגופו, נוכל להשתנות וליצור.
אם נסתמך על הכללות,
אנחנו בעצם כבולים ונעים אוטומטית.
רמי | | | I cannot come to you, without my brother | | | בהודעה זו צפו 36 אנשים | | | | | אין באמור לעיל משום יעוץ או המלצה לטיפול כלשהו | |
|
