|
|
|
שאלה
פורסמה בתאריך: 04/04/2011 12:11
רציתי להתייעץ, אני לא יודעת לאן לפנות, אולי תהיה לך איזו הערה שתעזור לי
מאז שאני זוכרת את עצמי, חיי היו עם תחושה חלולה, תחושה שאין שום דבר מספיק ושאין לשום דבר טעם של ממש. הייתי מנסה לשבור מוסכמות קטנות חברתיות, מיניות, וכ"ו, כדי לחוש קיום. היו הרבה הרפתקאות, דחפתי את עצמי לקצה כדי לחוש שאני קיימת.
מאז שהתחתנתי ויש לי ילדה, יש טעם וסיבה כדי לשמור את דעתי עסוקה באהבה ודאגה למשפחתי, לאחרים שבחיי, דאגה ממשית, מציקה, על גבול הבהלה / אימה.
פעילויות מרגיעות כמו יוגה נותנות לי שקט נפשי ומנוחה, סוף-סוף, הפוגה שבועית, מהדאגה הגדולה שאני חשה למשפחתי (פרנסה, אופן גידול הילדה), ובמקביל שומרת עלי מלהגיש את התחושה החלולה שאני יודעת שמחכה "מעבר לפינה", אם פתאום אסב את שומת לבי מהדאגות למשפחתי.
מה יהיה עלי? איזו עזרה אני צריכה לבקש? | | | בהודעה זו צפו 36 אנשים | | | | | אין באמור לעיל משום יעוץ או המלצה לטיפול כלשהו | |
|
