|
|
|
אזכור לראות בצורה שונה
פורסמה בתאריך: 21/02/2011 18:32
שלום וערב טוב,
מקריאת ההודעה שלך, גשמע כאילו יש דרך נכונה
ואמיתית לראות, לחשוב ולהרגיש ובעקבות אלו
להתנהג,
ויש דרך אחרת שכוללת מלחמה עם כל העולם ועל
כל דבר, וראיית הכל בשחור.
לפי הרגשתך, כך נראה, את חווה את העובדה, שאת
לא מצליחה לראות את העולם "כפי שהוא באמת",
ככשלון ולאור השיפוט הזה, את חווה תסכול וכאב.
מכאן, שהדרך לוויתור על התסכול יכולה לעבור דרך
קבלת הדרך שכרגע את דוחה ושוללת.
מאוד מתקבל על הדעת, שאם את נאחזת\מאמינה במחשבות
ההן, כאילו את מותקפת וכד',
את מאמינה שכך את שומרת על עצמך ממשהו שבעומק
התתמודע שלך נחווה כמפחיד ומסוכן.
כלומר עד כמה שזה נשמע מוזר, יש הרבה הגיון ברעיון,
שכדאי להודות להגנה הזו.
כשאנחנו היינו קטנים וחסרי אונים, יתכן וחווינו
דחייה כאשר ניסינו להתקרב ולתת אמון.
באותו זמן פיתחנו הגנה מפני תחושת הדחייה והנטישה,
שכנראה חווינו כפחד גדול, ואולי אפילו פחד מוות.
היום אנחנו גדולים, ופחות תלויים בזולת, (כשהיינו קטנים
לא יכולנו לשרוד ללא ההורים) ולמדנו כמה דברים בחיינו,
ויש לנו נסיון ביחסים ובשותפויות ובחברויות, כך שנראה,
שאנחנו יכולים להעיז ולמצוא דרכים חדשות
להתמודד עם הפחד ההוא, וגם אנו יכולים להתבונן
במחשבות הפחד והכאב, ולמצוא דרכים לעבד את הפחד,ולעבור
דרכו.
עכשיו, בכל תחום בחיינו, בעבודה, בלימודים, בזוגיות,
בין חברים, בהשתלמויות וסתם ברחוב, אנו בנוסף
למה שאנחנו עושים בתחום ההוא, אנו מעבדים שוב ושוב
את הכאב ההוא מהילדות.
ותמיד זו הזדמנות לעבוד על הכאבים הללו ולהווכח שבסופו של דבר,
מדובר במחשבות,
ואין באמת כוונות של תקיפה נגדנו, ושאנו ממשיכים
מתוך הרגל לחפש הוכחות, שאנחנו נרדפים\ננטשים\נדחים
ולא אהובים ללא תנאי כפי ש"מגיע" לנו.
אז לפיכך התשובה שלי לשאלתך היא:
שיש אפשרות לראות, ולהעביר גם לבן הזוג, שאני בוחרת לחוות
זוגיות, וברור שאני מעדיפה לחוות זאת איתו,
מאחר ולא סתם נפגשנו ואפילו רדינו דבש\
ואפילו היה לנו טוב.
ומצד שני, זו הזדמנות נפלאה לעבוד, להתפתח, לגדול,
להווכח שאין באמת מפלצות,
וללמוד להאמין במחשבות חדשות\ישנות,
מחשבות שבעקבותיהן חווים שלווה ואושר,
מחשבות של אהבה.
אז כולנו אולי יודעים את הפתגם: שאי אפשר להכנס פעמיים
לאותו נהר,
אבל במידה ואנחנו מפוחדים, אנחנו נאחזים חזק,
מתוך הרגל, במחשבות מהעבר, מחשבות של תינוקות חסרי
אונים,
וככל שהטריגר מופיע, ואני חש בקרבה,
מיד אני נכנס לפניקה, מפרש זאת כתקיפה נגדי, ומתקיף,
כאילו ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה.
וכך נראה לי שהגעתי לאותה נקודה.
אז במידה וזה מה שאת בוחרת,
בחרי בלנצל את ההזדמנות, ולעבוד וללמוד לראות אחרת,
וכך גם להרגיש אחרת, ולהתנהג אחרת,
שתפי את בן זוגך בהחלטה הזו,
ואני מבטיח להיות כאן, וכאמור בהודעה קודמת שלי,
גם במייל, גם בפלאפון, ואם יהיה צורך
אז במחיר מופחת גם בפגישות,
לא כדי לרמוז שאת לא יכולה לעשות זאת בעצמך,
לא כדי לרמוז שאני יכול לעזור\להציל אותך,
מה שכמובן אין בו כל צורך,
אלא כדי להראות
שיש אין סוף אפשרויות להזכר שיש דרך אחרת, ולבחור
בה,
ואני מגיש לך את נכונותי להיות כאן עבורך.
במידה ויעלו מחשבות לא נעימות,
את תכתבי אותן, ואני אנסה להתמיר
את מחשבות הפחד
למחשבות אהבה.
מצד שני, חשוב לזכור,
שבמידה ובן הזוג שלך ישתף פעולה
זה יהיה נפלא.
אבל אם הוא יבחר שלא לשתף פעולה,
גם זה בסדר גמור.
העיקר
שאת נוכחת.
שלך
רמי
| | | I cannot come to you, without my brother | | | בהודעה זו צפו 15 אנשים | | | | | אין באמור לעיל משום יעוץ או המלצה לטיפול כלשהו | |
|
