|
|
|
תשובתי
פורסמה בתאריך: 12/05/2008 21:48
היי דנה יקרה,
הלחץ והחוסר ביטחון שאת חשה הוא לגיטימי ונורמלי לחלוטין וזה בסדר להרגיש כך, כך שאל תיבהלי.
דבר שני,רצוי שתעשי תרגילי סימולציות בבית,כאילו ואת מרצה לפני קהל,נסי להעביר "הרצאה" מול חברה,משפחה ואפילו עם עצמך..כן..כן..תעבירי את ההרצאה בע"פ כשאת לבדך - זה משחרר.
דבר שלישי- אם תוכן הרצאה לא מחייב שתדברי בעמידה- תשבי מול הקהל -
עצם הישיבה תגרום לך להרגיש כאחת מהקהל ופחות חשופה.
אם יש לך ניירת שאת צריכה לקרוא ממנה - הניחי אותה על רגלייך, וזה בסדר להיעזר בעזרים.
אין ספק שתתצטרכי לגלות סבלנות כלפי עצמך עד שתהיי מלאת ביטחון בהרצאות - זה ייקרה לאט,אל תנסי להאיץ תהליך..תני לדברים לקרות ולזרום בקצב שלך ובהתפתחות שלך בתהליך הזה.
עוד משהו,דנה, ברגע שאת מחוברת לחומר שאת מעוניינת להעביר ויודעת אותו טוב,יהיה לך יותר קל לדבר עליו בלי חשש,לכן תהיי מוכנה.
נסי להעביר אותו כאילו ואת מדברת לאנשים שאת מכירה, נסי לשחרר את המתח ע"י פנייה לקהל (תלוי מה תוכן ההרצאה ואם היא יכולה להיות משולבת בשיתופים).
אל תנסי להיות מעל מה שאת באמת, אל תנסי להוכיח..הכל בידיים שלך ואת היא המובילה וקחי בחשבון שאת זאת שיודעת כך שאם חלילה תתבלבלי במשהו - לא קרה כלום..נסי להעביר דברים כאלו בהלצה.
את יודעת,כשאני העברתי את ההרצאה הראשונה שלי אמרתי לקהל שזאת ההרצאה הראשונה שלי ושאני מתרגשת והתחלתי גם בישיבה כאשר חומר מונח על רגליי,לאט לאט הרגשתי שהקהל פשוט איתי והתחברתי למקום הכי אמיתי ונכון שבי והכל זרם והיה נהדר. גם בהרצאה השנייה והשלישית היו פרפרים בבטן,אבל תמיד חשבתי שיש מי שרוצה לשמוע אותי,ללמוד ממני והאנשים כאן בשבילי.
דנה'לה, לאט..בסבלנות...והכי חשוב - תהיי את!!
דברי איתי יום לפני הרצאתך הראשונה,או.קיי?
בהצלחה והמשך ערב נפלא
אורית | | | "אין דרך אל האושר...האושר הוא הדרך" | | | בהודעה זו צפו 12 אנשים | | | | | אין באמור לעיל משום יעוץ או המלצה לטיפול כלשהו | |
|
