|
|
|
תשובתי
פורסמה בתאריך: 07/05/2008 17:52
שלום רב,
ראשית כל, אין ספק שדבר זה מאד לא קל עבורך וליבי איתך.
הייתי רוצה שתסתכלי לרגע אחד מהצד (עם כל הקושי שעדיין קיים ),שימי לרגע את כאבייך ושיפוטייך מחוץ למחשבות ונסי לראות את הצד של בעלך בעניין הזה - בן אדם שחי בהכחשה מרבית חייו, בן אדם שעבר,עובר ועוד יעבור תהליך עם עצמו ובוודאי שלא קל - אני בטוחה שקשה לו מאוד על הצעד הזה שהוא עשה - החשיפה הזאת בפנייך - ובעתיד מול משפחתך..והסביבה כולה.
ישנם אנשים שחיים רוב חייהם בהכחשה לקיים, למציאות האמיתית המתרחשת בתוכם - ומה עדיף? לחיות בשקר או להיות אמיתי ולדעת שמה שבאמת קורה הוא הדבר האמיתי?
תראי, איני מצדיקה את מעשיו, אבל האם ישבת שוחחת עימו מתי הוא גילה את הצד הזה בעצמו?...האם זה משהו שתמיד ידע?....מילדותו?...מאז שהכיר אותך?..למה עשה צעד והתחתן?..וכו' וכו'..
אכן צעד אמיץ לעשות דבר שכזה ועוד אחרי כ"כ הרבה שנים - תאמיני שלבעלך היה יותר קשה לספר לך מאשר לך לשמוע - עם כל הכבוד אלייך ולמה שאת מרגישה.
אישה יקרה,היה לי חשוב קודם כל לבוא מהצד שלו כי בדרך כלל כשאנשים נפגעים הם ישר מאשימים את הצד הפוגע..לא "רואים" כלום חוץ מהפגיעה ו/או מהעוול שנעשה להם.
לגבייך - איך עברת את התקופה של ה-3 שנים האחרונות? מה עשית עם עצמך לגבי עניין זה? איך התמודדת? אשמח אם תשתפי אותי.
יש לך כ"כ הרבה מה להכיל..מה להבין...אך את צריכה להבין שבאיזשהוא מקום זה משהו שאינך יכולה לשנות - זה אצלו וזה שייך לו - השאלה היא מה את עושה עם זה? מה אתם עושים עם זה? האם בעלך מימש את הצד ההומואי שבו?
מה קורה ביניכם היום?
יש הרבה שאלות והמון מה להבין,להסביר ולדעת וזה קצת קשה במסגרת הפורום.
אחרי 3 שנים של שתיקה - מה גרם לך לפתוח את הנושא?
לא סתם המשפט שאומר "עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא".....ויכול להיות שהיום את כן מסוגלת לקבל תשובות,להתמודד עם מה שקרה ואולי גם רוצה...
ומי יודע, אולי ביום שתלמדי ותדעי איך לסלוח לו..יהיה אחרת.
יקירה, זה ממש בקצרה ושוב מעט במסגרת הפורום.
אשמח לשמוע ממך לגבי מה ששאלתי.
ועוד משהו קטן- הזכרת פחד.. ממה?? האמת כבר בחוץ וזה שם...הפחד מלהתמודד? אין מה לעשות,זה משהו שגם אותו תצטרכי לעבור, וגם את העצב.
דרך אגב, בחורות תמיד אומרות שהחבר הכי טוב שלהם הוא הומו....נסי לתעל את העצב למקום ההפוך שלו...חלילה איני צוחקת על העניין הזה, אבל מכל דבר ובכל דבר יש את החיובי,הטוב....זה הכל באיך שאנו לוקחים את הדברים,איך אנו מסתכלים עליהם ושוב..לא משנה מה הסיבה ומה קרה.
לפי דעתי את צריכה לעבור איזה תהליך של התרפאות, לדעת איך לחיות עם המידע הכ"כ לא נעים הזה.
אחזור ואומר - וזאת דעתי בכל אופן - ברגע שתסלחי (וע"י סליחה תשחררי את הכעס שנמצא בתוכך) יהיה לך יותר קל בהמשך.
מאחלת לך חג עצמאות שמח
ובהצלחה,
אורית | | | "אין דרך אל האושר...האושר הוא הדרך" | | | בהודעה זו צפו 57 אנשים | | | | | אין באמור לעיל משום יעוץ או המלצה לטיפול כלשהו | |
|
