|
|
|
הי
פורסמה בתאריך: 03/03/2008 16:07
קודם כל תודה,
אני חושבת שאני יכולה לזהות מאיפה זה מתחיל אבל אני לא בטוחה,
לפעמים אני מרגישה מותקפת מהסביבה שלידי, כאילו רוצים ממני עוד ועוד ועוד ואני פתאום במצב שאין לי עכשיו מה להוציא.
לפעמים אני נכנסת למצב שאני פשוט לא יכולה ולא מעוניינת לשתף את הסובבים אותי במה שעובר עלי ואז אני מתחילה להמציא כל מיני תירוצים ושקרים למה אני לא יכולה להיות איתם.
ותוך כדי שאני כותבת לך אני קצת מבינה שאולי אני פשוט לא יודעת להסביר את עצמי לאנשים, אני לא מבטאת את הצרכים האמיתיים שלי מספיק ואז אני מתוסכלת וזה יוצא לי בהתנהגויות לא נעימות.
ואז אני שואלת את עצמי למה אני לא מבטאת את עצמי אלו הרי החברים שלי המשפחה שלי, ואולי איפה שהוא אני פשוט חסרת ביטחון לגבי חולשות שלי ותהליכים שקשים לי. כאילו נורא חשוב לי להצטייר כאדם יציב וחזק וכשאני מבולבלת ועמוסה בתהליכים אני מסתגרת ואוגרת וגם מהלופ הזה אני מתקשה לצאת. מה עוד, שאותו לופ מפריע לי בליצור זוגיות יציבה.
אני חושבת שיש לי בעיה בלבטא את הצרכים שלי ובלקבל את עצמי כאדם עם חולשות ולא לפחד שהחברים שלי יגעלו ממני כי אני בן אדם עם פחדים וחששות.
איך אני מסבירה לעצמי את מה שאני כבר יודעת שחולשה זה לא רע אם אתה מודע לה ופועל כדי לעבור אותה?
ולמה אני מרגישה משוגעת מכל זה?
תודה | | | בהודעה זו צפו 9 אנשים | | | | | אין באמור לעיל משום יעוץ או המלצה לטיפול כלשהו | |
|
