|
|
|
תגובה
פורסמה בתאריך: 07/04/2008 11:39
נכון אני אף פעם לא סבלתי אותו, בגלל מה שהוא נער אלים. עכשיו הוא איש אולי עדין אלים.
ומה שמכעיס אותי, זה שלא בהכרח מסתכלים על הצדק, אלה תומכים בחזק ולא בצודק. ובדרך כלל מפלים אותי. אדם שמעיר לי לא לצעוק לעיתים צועק בעצמו.
ואצלי הטקסים נובעים מפחד של מחשבות וביטולם
מחשבות וביטולן, לקוח מהאתר הזה
http://www.cognetica.co.il/?CategoryID=217&ArticleID=73&Page=1
לעיתים מקור החרדה אינו חיצוני- לכלוך שיגרום לזיהום, תנור דלוק שיגרום לדליקה, או חפץ שאבד- אלא פנימי. אצל אנשי הקבוצה הזו החרדה מתעוררת מהמחשבות עצמן, ומהאמונה שהחשיבה עליהן תביא להתקיימות שלהן במציאות. מחשבות על תאונה לאדם אהוב למשל, מחשבה רעה על אנשים אחרים, או מחשבה על מוות של אדם קרוב יכולות להיות בהחלט מחשבות לא נעימות שעוברות לנו בראש. אצל אדם הסובל מ-OCD המחשבה נתפסת בראש ואינה מרפה, הוא שב ועוסק בה ומבועת מהאפשרות שהיא תתממש.
ישנם שני סוגי דרכים שנבחרות כדי לנסות להפחית את החרדה. דרך אחת היא בהתנהגות. לא חייב להיות קשר הגיוני בין ההתנהגות למחשבה, אך האדם הסובל מ-OCD חש שביצוע טקסי וחזרתי של התנהגות מסוימת פשוט מפחית את חרדתו. ההתנהגות יכולה להיות כניסה ויציאה מדלת מספר פעמים, התלבשות והתפשטות, נגיעה בחפץ כלשהו ועוד. דרך שנייה להפחית את החרדה היא על ידי "מחשבת נגד" המבטלת את המחשבה הטורדנית. חזרה בלב על תפילות או ביטויים בסדר מסוים, הן דוגמה למחשבת נגד כזו.
אצלי זה בא בפחד גם כמו זה, וגם פחד של כאב דמיוני. אני מקטנות הייתי רגיש מאוד לכאב בגב תחתון, ואותו כאב מרוב לחץ ופחד ממנו, זה כבר גרם לי למחשבות ודמיונות של כאב גם מחוץ לגוף שלי, וזה כאב בלתי רצוי ובלתי נשלט שתוקף כל דבר שחשוב לי, בני משפחה דמויות מוערצות חפצים בעלי ערך אישי ודברי קדושה, ודברי אסטרונומיה ואוביקטים בשמים.
וכאשר תוקף אותי אחד מ2 סוגי הדמיונות, כלומר מחשבה חס וחלילה אם מישהו, מת, או אם בא בו דמיון של כאב שזה אופיני רק אצלי לפחות, אז אני מבטל אותו באותו אופן עם טקס.
| | | נמאס לי מה OCD ומהתאורה העירונית!!! אם אפשר לעצור מישהו מהם באופן דחוף זה יעזור לי מאוד. שניהם מציק | | | בהודעה זו צפו 7 אנשים | | | | | אין באמור לעיל משום יעוץ או המלצה לטיפול כלשהו | |
|
