|
|
|
אבחנת כל כך נכון... כואב כמה שזה נכון...
פורסמה בתאריך: 03/03/2008 09:37
אני אֵם לשתי בנות, בנות 9 ו-10. בת 45. עברתי דיכאון אחרי לידה, מאוד קשה. עד היום לוקחת תרופות. אני מרגישה שאני כורעת תחת הנטל הרגשי והנפשי. למרות שאני בטיפול, שעוזר לי מאוד, ועכשיו אני גם מקבלת ייעוץ בקשר לבתי הגדולה, שמשפר מאוד את התפקוד שלי. ולמרות שגידלתי ואני מגדלת את בנותי בהצלחה מרובה - הן מלאות שמחת חיים, חברותיות, תלמידות טובות, יצירתיות (ואפילו מחוננות).
הגיל הכרונולוגי התחיל לאחרונה להעיק מאוד. בערב שקדם לחלום הייתי בסרט - הפרפר ופעמון הצלילה - שהבהיל אותי מאוד מפני מה שעלול לקרות לבן אדם בן-רגע - לאבד את כל התפקודים, להיות משותק ותלוי לגמרי בסביבה. זה באמת הבהיל אותי. גם כתבה שקראתי על איך להתמודד עם אובדן זיכרון בזיקנה השפיעה עליי מאוד - האם אני אצליח להתמודד או לא? כתבו שם שככל שאדם הוא משכיל ולומד ומתפתח יותר, כל חייו - כך יש לו בזקנתו "רזרבות" כשהתפקוד המנטאלי יורד. ואני לא כזאת, משכילה ולומדת, אז מה יהיה איתי?
אני מודה לך מאוד ומתרגשת מהניתוח המאוד מדויק שלך... | | | בהודעה זו צפו 14 אנשים | | | | | אין באמור לעיל משום יעוץ או המלצה לטיפול כלשהו | |
|
