|
|
|
הפרידה ...
פורסמה בתאריך: 28/02/2008 18:53
בחלום.. השארתי אותה שם...כי ככה היה צריך. להפרד ולחזור...
גם במציאות השארתי אותה שם. כי צריך להפרד ולהמשיך. אבל אני אחזור...
השארתי אותה שם כי כך צריך להיות. היא במקומה ואני ממשיכה.
הפרידה היתה רגשית. היא דמעה... לא ישנה כמה לילות לפני. אני הייתי בסערת רגשות כללית. אבל הפרידה היתה, תחזיקי מעמד תשמרי על עצמך. אוטוטו אנחנו חוזרים !
אני סלחתי לאמא שלי מזמן. כי אני שומעת את עצמי, ומזהה את הערכים המשמעותיים לי ויודעת שהיא דאגה להכתיב אותם שוב ושוב. הדרך לעשות זאת... יכלה להיות שונה, עם יותר מגע וחיבוק. אבל יש תוצאה.
כשאני מסתכלת על עצמי במראה. אני אוהבת את כולי. אני יודעת שהיא עשתה כל מה שיכלה, כי יודעת שאני עושה כל מה שאני יכולה. וכשאדם עושה מכל הלב כל מה שהוא יכול... מי יכול לשפוט אותו ?
כן פסיכולוגיה לא פסיכולוגיה. האשה עשתה כל מה שהיא יכלה ... כדי לתחזק את המשפחה הזאת. לפני לכתו, איתו , למרותו ולמרותה ואחרי לכתו...כשגילתה שקשה בלעדיו. | | | להתרחק כדי להתקרב | | | בהודעה זו צפו 4 אנשים | | | | | אין באמור לעיל משום יעוץ או המלצה לטיפול כלשהו | |
|
