|
|
|
תהיי עדינה מותק !
פורסמה בתאריך: 28/02/2008 14:03
זאת היתה עוצמה שאני כנראה מודעת לה. יש בה המון אחריות שאני לא יודעת אם אני רוצה אותה. אבל אני זוכרת תחושה נעימה. של כבוד, של הערצה. למה אני נבהלת? צנועה אני כנראה.. לימדו אותי שאתה יכול להשויץ בעצמך בקטן.
מעניין שהתיחסת לשימוש לרעה. לפני ש"הכל התחיל" היה כתוב לי בהורסקופים "שימוש לרעה בכח"... אני חושבת שבחלום, כבר יש בי את הידיעה כמה זהיארות צריך כשיש לך כח. לפני זה, היא בלבלה אותי.
אגב לא היתה שם התנגשות עם אמא, הרגשתי שהיא מביאה אותי אל הנשיות שבי. אל חברת הנשים. אגב זאת היתה הפעם הראשונה שיצאתי ללב ההמון הנשי, בידיעה שאני חייבת להיות שם. אני נגה של הבנים ! ( חייבת להגיד שזאת התנסות אחרת...)
ספרי לי על הדילמה המרכזית עם השלישיות !
בזמן שרקדנו הגברים פירגנו ! שלי לפחות. היו שם גם נשים ללא גברים, או נשים בדרך ל"פרידה"... אני הייתי בדרך ל"ביחד" בכל מקרה. הגיע לרקוד את זה. הגיע לי ה"כח" הזה בחזרה, רק שהפעם אולי הייתי ממש חכמה לקבל אותו ולהשתמש בו ? ( יפה? לא? )
הרגשתי את העוצמה של אמא שלי עוברת אליי, היא הובילה אותי לשם. ושם ויתרה על הכח שלה , ואיפשרה לעצמה להסמך עליי. זאת היתה הפעם הראשונה שהיתה שם העצמה. לא סירוס בכלל. ואני חושבת שמשם בא הבכי הגדול. כי השארתי אותה שם ... היא כאילו מתה.
| | | להתרחק כדי להתקרב | | | בהודעה זו צפו 7 אנשים | | | | | אין באמור לעיל משום יעוץ או המלצה לטיפול כלשהו | |
|
