|
|
|
על מלאני קליין ותיאוריית הפיצול
פורסמה בתאריך: 11/02/2008 11:07
חלומות שמבטאים פיצול פארנויה ועמדה דכאונית
מסע בעקבות תיאוריית יחסי האובייקט של מלאני קליין.
מלאני קליין היתה תלמידתו של פרויד ומניחת בסיס תיאורטי חדש בעקבות עבודתה ותצפיותיה.
היא בחרה לעבוד עם ילדים ומאחר ועבודה טיפולית עם ילדים שונה מעבודה עם מבוגרים למשל לא ניתן להשתמש איתם בשיטת האסוסיאציות החופשיות במקום זה פותחה שיטה טיפולית שעובדת עם ילדים דרך משחק באמצעות המשחק יכול הילד לבטא את עולמו הפנימי רגשותיו מחשבותיו הכוחות שפועלים בו ולעשות הבחנה בין דמיון למציאות.
מלאני קליין התמקדה בשנה הראשונה לחיי התינוק וטענה שישנן שתי עמדות עיקריות שמתפתחות במהלך השנה הזו.
עמדות אלו ממשיכות להתקיים גם בחיי הנפש של המבוגר והן מבטאות מבנה ארגוני פסיכולוגי מסויים.
העמדה הראשונה היא סכיזו-פרנואידית
התינוק אינו תופס את האמא כאובייקט שלם. הוא תופס אותה כשד שמעניק לו ומזין אותו כשקר לו היא מחממת כשהוא רטוב היא מחליפה כשהוא רעב היא מאכילה כשהוא פוחד היא מצמידה אליה ומרגיעה בקצרה היא כל העולם והשמש שמאירה את חייו.
אולם קורה שאמא לא זמינה. היא לא הגיעה אליו בזמן. הוא בכה זמן מה והרגיש מתוסכל רעב פוחד נטוש במקרה זה הוא עושה פיצול לשד הרע. היישות הרעה שמענישה אותו שמתנכלת לו. בעולם שלו יש טובים ויש רעים מופרדים לשני עולמות שונים .זו תפיסת המערבון הקלאסית
סכיזו כלומר פיצול התינוק פיצל את העולם לשניים יש שד טוב ויש שד רע.
פארנויה מפני שהוא תופס את עצמו כחסר אונים שבוי בידי כוחות גדולים וחזקים ממנו שרוצים להפחיד להכאיב ולתסכל אותו. הוא מייחס את כל הרגשות השלילים שלו לאמא שלו ולשדיה שתוקפים אותו. הם רוצים להרוס אותו .
פרויד דיבר על כך שלכל אדם יש יצר חיים ויש יצר מוות. ויש מאבק מתמיד ביניהם.מלאני קליין טענה שהתינוק משליך החוצה אל אמו את יצר המוות שלו. וסבור שהיא בהיותה האובייקט הראשון שהוא מכיר ולאחר מכן מתכללת עמדה זו לכלל הסביבה שלו רוצים להרוס אותו.
אם הילד ייכשל בפתרון החרדות הבסיסיות הללו, הוא יחלה בפרנויה ובסכיזופרניה.
בחלימה אנחנו יכולים להיווכח בקיומה של השלכה כזו ושל הפיצול הזה על ידי חלומות של טוב ורע מוחלטים כאשר כל הטוב המוחלט מיוחס לחולם וכל הרע נמצא מחוצה לו חלומות על מפלצות רודפים שטנים שדים מכשפות יישויות שליליות רבות עוצמה וכו`. הפיצול הזה מאפשר לחולם להשליך החוצה את כל השלילי שבנפשו שלו ולא להכיר בהם כשלו. כמו כן חלומות על אנשים נטולי פנים הם עדות לתהליכי פיצול וטשטוש זהות . ויש צורך בהתערבות טיפולית במציאות במקרים אלו שמעידים על פיצול ממשי בנפש.
העמדה הדכאונית
כשהתינוק מסוגל להכיל את שני צדדיה השונים של האם כשייכים לאותה אם
והוא מבין שהיחסים ביניהם יכולים להיות גם מספקים וגם מאכזבים.
זה קורה בתנאי שיש לו יותר חויות טובות מאשר חויות רעות. אז יש לו בסיס נפשי די מוצק כדי להבין את התובנה המאיימת הזו.
אחרת הוא עלול להשאר במודע במצב של אידאליזציה מופרזת של האם וחוסר יכולת להגיד לעצמו שאמא שלו לא היתה מושלמת או שהיא מדי פעם טעתה או הכאיבה לו או תיסכלה אותו.
כשהוא מבין שהשד הטוב והשד הרע שייכים לאותה אם הוא מבין שהוא יכול לאהוב אותה ברגעים מסויימים ולשנוא אותה באחרים.
האמא נתפסת כאובייקט שלם.
ההבנה הזו משאירה אותו בחרדה שמא ביטוי הכעס התסכול שלו יהיו לכוחות הרסניים שיגרמו לו לפגוע באם. פגיעה באם משמעה סוג של מוות עבורו כי הוא תלוי בה לחלוטין לצורך סיפוק צרכיו הנפשיים הפיזיים ההתפתחותיים ועוד.
מצד אחד התינוק מתוסכל וכועס מצד שני הוא חרד הפתרון הוא דכאון. דכאון הוא כעס שהתינוק מפנה כלפי עצמו.
בחלימה נוכל לזהות את המצב הזה בחלומות שבהם מופיעים סמלים עגולים או נקביים כמו מערה או ברכת מים ובהם החולם מאוכזב או מתוסכל או אינו מממש דחף בסיסי למשל רעב או צמא והתסכול עולה בו בעקבות כך אינו מופנה לדחף יצירתי או לפתרון כלשהו כמו קבלת תחליף בזמן החלום אלא הוא עובר למצב שבו החולם נטוש בודד דרוס מיואש או בוכה בכי מר.
החשש של החולם הוא בעיקרו להפנות מרץ ודחף כלפי חוץ ובמקום זה הוא מפנה את כל התוקפנות שלו כלפי פנימה כלפי נפשו או בן דמותו שבחלום שיעבור דברים קשים ועצובים כסוג של עונש עבור רגשות תוקפניים שעלו בו כלפי דמות אם מתסכלת או מאכזבת.
ולסיום ציטוט מתוך ספר הטאו שנכתב לפני מעל אלפיים וחמש מאות שנים ומבטא את עקרון האינטגרציה
....הלבן והשחור
אינם סותרים האחד את השני
לחכם יש מקום לכל הצבעים
החכם הוא רק מראה שקופה
של העולם.
| | | אתה נמצא במקום בו מחשבותיך נמצאות הקפד שמחשבותיך יהיו במקום בו אתה מבקש להיות. הרב נחמן מברסלב. | | | בהודעה זו צפו 14 אנשים | | | | | אין באמור לעיל משום יעוץ או המלצה לטיפול כלשהו | |
|
