תופעת גלי החום שמציפים לפתע באמצע החיים, משבשת ומורידה את איכות החיים.
בשניה אחת גל חום מתפשט לכל הגוף והזעה בעקבותיו. ומיד יש צורך להתפשט. שיכבה אחת יורדת. פותחים חלון הגוף מתקרר בעזרת ההזעה והנה הצורך להתלבש שוב.

 

נכתב ונאמר רבות במדורים ובספרים  על תופעות גיל המעבר. את החומר המקצועי הידוע כבר קראנו. ברצוני לשתף בהבנות עמוקות  שלי בעקבות טיפול במשך שנים במטופלות, ובשנה האחרונה בטיפול ותהליך שעברתי בעצמי.

 

כל חוויה לא נעימה שאנו חווים משאירה סימן או רושם מסוים בגופינו - כמעין כיווץ. הרבה חוויות לא נעימות גורמות לחסימות אשר לאט, לאט מתאספות וגורמות לשיבוש  הזרימה הטבעית שלנו. בתחילה השיבוש בזרימה האנרגטית הטבעית ובהמשך מעמיק ונותן ביטוי בסימפטומים פיזיים.  הרישום של החוויות הטראומתיות  קורה בעיקר במערכות היחסים המשמעותיות   והקרובות לנו ביותר ( אמא, אבא, בני זוג וילדים, לעיתים אחים וסבים וגם שושלת ההיסטורית והארכיטיפים).

במערכות אלו נפגוש את הקשיים הגדולים ביותר כמו גם את הריגושים העצמתים ביותר.

זהו הסיפור האישי שלנו המאפשר לנו לפגוש את מה שבאנו ללמוד באופן ממוקד. לא תמיד אנו פתוחים להתבונן ולראות את הלימוד ומבלי מסים אנו הופכים לקורבנות.

 

במשך השנים נאספות אלפי חסימות אשר משבשות את הזרימה בכל הרמות: פיזית, רגשית, רוחנית ומנטאלית. והנה אנו מוצאות עצמנו  עם שיבוש -   "גלי חום".

 

בעיות גיל המעבר הן ביטוי נוסף של הגוף לספר לנו כי יש שיבוש כלשהו בזרימה האנרגטית. שיבוש אשר ניתן להניח, החל כבר מזמן. אולי אף כשהיינו ילדות קטנות. הסימן הראשון היה במחזור לא תקין או בכאבים טורדניים.

דבר כה טבעי שמסמל פוריות, מחזור חיים ולידה, איננו חייב להיות מלווה בתופעות מכאיבות ומטרידות כמו כאבי בטן, בחילות וכאבי ראש.  ממש לא! מחזור שהתאחר או שאינו תקין אצל נערות, כאבים קשים בזמן הוסת, גלי חום וציסטות. אלו תופעות שניתן לרפאן.

 

ישנן שיטות ריפוי המאפשרות לגעת במקום הטראומה או החוויה המכווצת ולרפא את ה"בלוק" שחסם את הזרימה הטבעית, ויצר שיבוש:  לכאב, גלי חום וזיעה, ציסטות או דיכאון.  נכון זו מערכת ההורמונאלית שהשתבשה!  הכיווצים וה"בלוקים" התאספו דווקא במערכת רגישה זו ושיבשו את תפקודה הנורמאלי  והטבעי.

 

גם אצלי, למרות שהמחזור היה עניין קל בדרך כלל, היו מפעם לפעם מחזורים קשים יותר (ההתקן התוך רחמי הרע את המצב).  מידי כמה חודשים היה השטף חזק עם כאבים באזור האגן והרגלים. כמו כלן, אמרתי לעצמי, "ככה זה להיות אישה, ומזלי שזה רק לעיתים רחוקות".

 

בגיל 32 כשאני כבר אם לשתי בנות ( 9 ו-7 ), החלו  דקירות בבטן התחתונה, מצד שמאל. התגלתה ציסטה מימית על השחלה השמאלית. אלו היו הסימנים הראשונים שמשהו השתבש ולא זורם באופן טבעי (מלבד כאבי המחזור בנערות). נוזלים החלו להצטבר בצורת ציסטה. פניתי לרופא הנשים, והוא מיד ביקש לשאוב את הנוזל ולבדוק מה טיבעו.

השאיבה עברה בהצלחה. הכל התרחש בחדר ניתוח ללא הרדמה כאשר מחדירים במעבר הואגינה שרביט ארוך ואליו מחוברים מצלמה ומחט ארוכה.  ראיתי על המסך את תהליך החדרת המחט והשאיבה. היה כאב צורב מאד וזה עבר.

שמחתי שהתפטרתי מהציסטה וכעבור מספר שעות של מנוחה חזרתי לביתי שמחה, חלשה מעט אך קלה.

 

עברו עוד שנתיים ימים והנה הופיעו דקירות בצד שמאל בבטן התחתונה. בדיקה של הרופא העידה כי הציסטה שוב התמלאה בנוזלים. היום אני מבינה כי הגורם לשיבוש עדיין לא הוסר או טופל. כיווצים מחוויות מכווצות שיבשו את הזרימה והתאסף שוב נוזל בצורת ציסטה.
 אין מנוס יש שוב לחדור לעובי הגוף ולדקור את הציסטה ולשאוב את הנוזל. וכך היה. כשאני עדיין שבויה באמונתי ברופא המלומד ומפחדת ממה יכול להיות אם לא....  מצאתי עצמי שוב בחדר הניתוח. הפעם יודעת לקראת מה אני הולכת. הריטואל הקודם. דקירה. שאיבה. כאב חזק וצובט ברחם. והכל נישאב.

כעבור שעה של התאוששות, חזרתי לביתי כשאני מהורהרת האם עכשיו התפטרתי מהעניין?? הרופא טען כי הפעם השלפוחית הריקה שנותרה  תדבק ונקווה שזה לא יחזור. נו טוב, אני מאמינה גדולה באנשים ואופטימית. השתכנעתי במהרה.

ללא כל עבודת מודעות  המשכתי את חיי כהרגלי.  אותן תבניות רגשיות. אותן חוות במערכת היחסים עם בן זוגי. והשיבוש בזרימה האנרגטית שלי רק החמיר. אני המשכתי להתכווץ בכל פעם שפחדתי לעמוד על שלי, שמא לא יאהבוני ויעזוב.  לא עבר זמן רב וחשתי שוב דקירות חדות בבטן. עם כל ביוץ הלכו הדקירות והתחזקו עד שהיו שם באופן קבוע.

בעיות התקשורת שלנו והפחדים שלי מדמותו השתלטנית תקעו אותי . הדקירות הזכירו לי וסימנו כי יש צורך בטיפול. משהו לא תקין. אך עדיין לא הבנתי שיש לי עניין עמוק לרפא וגופי מספר לי זאת באופן ברור. הדפוסים הרגשיים שלי במערכת הזוגית, דפוסים של אישה מכווצת ליד בעלה. אלו הוסיפו לעוד ועוד חסימות במערכת הנשית שלי, ושיבשו את הזרימה עוד יותר.

 

עברו ימים ארוכים, עד שהתחלתי בלימוד מעמיק על עצמי.  באותם הימים החלה לצמוח גם שיטת הטיפול שלי (Purifying).

אני זוכרת לילות של כאבים חזקים שהחלו בבטן התחתונה , עלו למותן ושיתקו אותי. הגעתי למצב  בו אני מקופלת ושוכבת על הצד. התפתלתי מכאבים. עד שצעקתי - "די!"  החלטתי לטפל בעצמי. היו בידי כבר כלים ושיטת טיפול שעזרתי בה לאנשים רבים. "עכשיו אני חייבת לעזור לעצמי".

שעות ארוכות בלילות  כשאני סובלת מכאבים, הוצאתי לעצמי חסימות מחוויות מכווצות, הטענתי באנרגיה חדשה. ושוב הוצאתי חסימות והטענתי באנרגיה. שוב ושוב, עד שהאיר הבוקר. כעבור מספר שבועות הכאבים נעלמו. עד היום.

כל חסימה סיפרה לי את הסיפור שלי בזוגיות. הראו את הדפוס הרגשי שחזר על עצמו מקטנותי, שחוויתי יחד עם אימי. היא התכווצה מול בעלה השתלטן, ואני איתה. אותו הדפוס בדיוק, בחוויה הזוגית שלי. (בשיטה זו נעשה איבחון החסימה ובאיזו מערכת יחסים , ומיד נעשה תהליך הניקוי והזרמת אנרגית ריפוי).

נפלא! הייתה זו הבנה גדולה , הרגשתי יותר מחוזקת  להתחיל בעבודה עמוקה וממוקדת על התבנית הרגשית בזוגיות שלי. הבנתי כי עלי לחזק את הביטחון העצמי והערך העצמי שלי.

עם תהליך הניקוי האנרגטי הממוקד על תבניות רגשיות אלו התחלתי להרגיש הערכה לעצמי, חשתי יותר בטחון בעצמי. שחררתי את דפוס האישה הקטנה. הפכתי להיות אישה המעריכה ובוטחת ביכולתה. אישה שמחה ויצירתית. גם היום, אני ממשיכה ללמוד ולהתפתח  בקבלה  ובפתיחת הלב. ככל שאני מתבגרת, אני חייה בשמחה ואהבה עם עצמי ועם גופי.

למרות שהגעתי לגיל המעבר מאוזנת יותר, לאחר מות אימי החלו גלי חום,  מיד הבנתי שיש חוויות ישנות החייבות ניקוי  (קשור לזוגיות ובעיקר דאגה לבנותיי). למזלי יש לי כלי מופלא ומדוייק שבעזרתו אני "מנקה" את עצמי  והזרימה הטבעית של הגוף חוזרת . גלי החום נעלמו  ואני שוב קלה ושמחה.

 

כן, אפשר גם אחרת. 

 

יונת יהב