עם התפתחות התיאוריות הפסיכואנליטיות במאה העשרים הפך ההיבט ההתפתחותי לנושא חקירה מרכזי, הן בתחומי הפסיכואנליזה והן מחוצה לה, כאשר כל תיאוריה מתייחסת להיבט נוסף ושונה של הביוגרפיה האנושית. אולם הרעיון המרכזי הוא שהביוגרפיה מתרחשת לאור חוקיות מסוימת, כל התפתחות, כל אבולוציה מתרחשת בשלבים קבועים מראש, המופיעים בסדר מסוים, בזמנים מסוימים ועם תכנים ספציפיים (משימות התפתחותיות). פרויד, בהתאם לתיאוריה הפסיכואנליטית מתייחס כמעט אך ורק לשנות החיים הראשונות (מגמה שהולכת ומתחזקת בתיאוריות הפסיכואנליטיות במאה ה-20) ורואה את שלבי ההתפתחות אך ורק במימד הפסיכוסקסואלי.
אריק אריקסון, פסיכואנליטיקאי שהתרכז ברובד הבין אישי, מתייחס לשלבי ההתפתחות הפסיכו סוציאליים לאורך כל החיים. פיאז'ה חקר את שלב ההתפתחות המנטלית וקולברג את שלבי ההתפתחות המוסרית. בשליש האחרון של המאה ה-20 יוצא הדיון בביוגרפיה האנושית מתחומי הקליניקה והאקדמיה. גייל שיהי בספריה מתייחסת לשלבי החיים בעיקר מבחינת החוויות הפנימיות הקיומיות שעובר כל אדם, תוך כדי התמודדות עם משימות החיים והמשברים הנורמטיביים האופיינים לעידן הנוכחי. המורה הרוחני המודרני שמסר ידע רוחי ומגובש על הביוגרפיה האנושית הינו ד"ר רודולף שטיינר מייסד מדע הרוח, האנתרופוסופיה.ייחודו של הידע הביוגרפי ההוליסטי.
ההסתכלות הביוגרפית רואה את האדם כישות של רוח / נפש / גוף כאשר ה"אני" הינו הניצוץ הרוחי האינדיווידואלי. הסתכלות כזאת על הישות האנושית רואה בכל נסיבות החיים הפנימיות והחיצוניות השתקפות של התהליך הרוחי האינדיווידואלי. המצוקות הפסיכולוגיות והסבל האנושי אינם יכולים להיות מוסברים ברובד הנפשי / גופני בלבד.
לב העבודה הביוגרפית הינו מציאת החוט המקשר בין כל אירועי החיים, הבחירות והמשברים, שמצביע על המשמעות הרוחית של כל תהליך החיים האינדיווידואלי.
ההנחה הבסיסית היא, שבכל רגע נתון כל אדם נושא בתוכו (בלא מודע העמוק) את כל האבולוציה שלו, שתחילתה אינה בלידה הפיסית בחיים הנוכחיים וסופה אינה במוות הפיסי.
הייעוץ הביוגרפי רואה במהלך החיים של כל אדם מסע של התקדשות לעבר היותו בעל זהות רוחית מודעת, אוטונומית, יוצרת.
ע"פ ידע זה מגיע האדם לעולם הפיסי מעולם הרוח כאשר מאחוריו אין ספור פרקי חיים קודמים, עם כל המשמעויות הקארמיות הנובעות מכך (קארמה "מעשה" חוק הפעולה והתגובה, הקשר הקיים בין המעשה האנושי ותוצאותיו בכל פרקי חייו של האדם).
מהלך החיים לאור הידע הביוגרפי.
ע"פ ידע זה ניתן לחלק את הביוגרפיה האנושית ל- 4 תקופות עיקריות:
1. לידה-21 בניית הגופים (הכלי).
2. 21-42 בניית אברי הנפש.
3. 42-63 בניית אברי הרוח.
4. 63-72 תהליכי פירוק ותובנה.
השנים אחרי גיל 72 הן מעבר לחוקיות האוניברסאלית. כל תקופה (חוץ מהתקופה הרביעית) מחולקת ל-3 שביעונים, כאשר בכל שביעון מתרחש תהליך התפתחותי ספציפי.הייחודיות של התהליך האינדיווידואלי.
במקביל לחוקיות האוניברסאלית / אובייקטיבית של מהלך החיים מתייחס הידע הביוגרפי לייחודיות של כל תהליך אינדוידואליהאני, הניצוץ הרוחי, הינו נושא הזהות האינדיוידואלית בישות האנושית. תהליכי אינדיוידואיציה (פיתוח הזהות האישית מבפנים, לעומת הזהות המוגדרת עפ"י השתייכות לקבוצה מסוימת או מסגרות חיצוניות) תופסים מקום מרכזי בתפיסת האדם המודרני את עצמו.האינדיווידואלית ולא הזהות הקבוצתית, היא הגשר לאוניברסאליות , להשתייכות למשפחת האדם. בנוסף לכך ישנו בכל מהלך חיים דינאמיקה ייחודית בין החוקיות האוניברסאלית והקארמה האישית.
אריק אריקסון, פסיכואנליטיקאי שהתרכז ברובד הבין אישי, מתייחס לשלבי ההתפתחות הפסיכו סוציאליים לאורך כל החיים. פיאז'ה חקר את שלב ההתפתחות המנטלית וקולברג את שלבי ההתפתחות המוסרית. בשליש האחרון של המאה ה-20 יוצא הדיון בביוגרפיה האנושית מתחומי הקליניקה והאקדמיה. גייל שיהי בספריה מתייחסת לשלבי החיים בעיקר מבחינת החוויות הפנימיות הקיומיות שעובר כל אדם, תוך כדי התמודדות עם משימות החיים והמשברים הנורמטיביים האופיינים לעידן הנוכחי. המורה הרוחני המודרני שמסר ידע רוחי ומגובש על הביוגרפיה האנושית הינו ד"ר רודולף שטיינר מייסד מדע הרוח, האנתרופוסופיה.ייחודו של הידע הביוגרפי ההוליסטי.
ההסתכלות הביוגרפית רואה את האדם כישות של רוח / נפש / גוף כאשר ה"אני" הינו הניצוץ הרוחי האינדיווידואלי. הסתכלות כזאת על הישות האנושית רואה בכל נסיבות החיים הפנימיות והחיצוניות השתקפות של התהליך הרוחי האינדיווידואלי. המצוקות הפסיכולוגיות והסבל האנושי אינם יכולים להיות מוסברים ברובד הנפשי / גופני בלבד.
לב העבודה הביוגרפית הינו מציאת החוט המקשר בין כל אירועי החיים, הבחירות והמשברים, שמצביע על המשמעות הרוחית של כל תהליך החיים האינדיווידואלי.
ההנחה הבסיסית היא, שבכל רגע נתון כל אדם נושא בתוכו (בלא מודע העמוק) את כל האבולוציה שלו, שתחילתה אינה בלידה הפיסית בחיים הנוכחיים וסופה אינה במוות הפיסי.
הייעוץ הביוגרפי רואה במהלך החיים של כל אדם מסע של התקדשות לעבר היותו בעל זהות רוחית מודעת, אוטונומית, יוצרת.
ע"פ ידע זה מגיע האדם לעולם הפיסי מעולם הרוח כאשר מאחוריו אין ספור פרקי חיים קודמים, עם כל המשמעויות הקארמיות הנובעות מכך (קארמה "מעשה" חוק הפעולה והתגובה, הקשר הקיים בין המעשה האנושי ותוצאותיו בכל פרקי חייו של האדם).
מהלך החיים לאור הידע הביוגרפי.
ע"פ ידע זה ניתן לחלק את הביוגרפיה האנושית ל- 4 תקופות עיקריות:
1. לידה-21 בניית הגופים (הכלי).
2. 21-42 בניית אברי הנפש.
3. 42-63 בניית אברי הרוח.
4. 63-72 תהליכי פירוק ותובנה.
השנים אחרי גיל 72 הן מעבר לחוקיות האוניברסאלית. כל תקופה (חוץ מהתקופה הרביעית) מחולקת ל-3 שביעונים, כאשר בכל שביעון מתרחש תהליך התפתחותי ספציפי.הייחודיות של התהליך האינדיווידואלי.
במקביל לחוקיות האוניברסאלית / אובייקטיבית של מהלך החיים מתייחס הידע הביוגרפי לייחודיות של כל תהליך אינדוידואליהאני, הניצוץ הרוחי, הינו נושא הזהות האינדיוידואלית בישות האנושית. תהליכי אינדיוידואיציה (פיתוח הזהות האישית מבפנים, לעומת הזהות המוגדרת עפ"י השתייכות לקבוצה מסוימת או מסגרות חיצוניות) תופסים מקום מרכזי בתפיסת האדם המודרני את עצמו.האינדיווידואלית ולא הזהות הקבוצתית, היא הגשר לאוניברסאליות , להשתייכות למשפחת האדם. בנוסף לכך ישנו בכל מהלך חיים דינאמיקה ייחודית בין החוקיות האוניברסאלית והקארמה האישית.
הקשר בניהם הינו דיאלקטי- ככל שהאדם "צובר" יותר קארמה אישית, תהיינה יותר "חריגות" מהחוקיות האוניברסאלית. בתרבות המערבית העכשווית, בה תהליכי האינדוידואיציה אינטנסיביים במיוחד, אנו רואים יותר ויותר חריגות המשקפות את הגורל האינדיווידואלי.
מקום מרכזי בתהליך הייעוץ ניתן לשאלת החיבור בין אדם לייעודו. שאלה זו עולה מבחינה ביוגרפית רק לאחר אמצע החיים. ייעודו של האדם, בתקופתינו, אינו זהה למקצוע שבחר בצעירותו.בגיל עשרים, כאשר אדם בוחר מקצוע השאלות הן: למה אני זקוק? מה מתאים לי? איזה מקצוע יספק את צרכיי? השאלה העולה באמצע החיים בהקשר לייעוד הוא שאלת הנתינה לסביבה ולעולם, מהיא תרומתי הייחודית? למה זקוק העולם ממני?
מקום מרכזי בתהליך הייעוץ ניתן לשאלת החיבור בין אדם לייעודו. שאלה זו עולה מבחינה ביוגרפית רק לאחר אמצע החיים. ייעודו של האדם, בתקופתינו, אינו זהה למקצוע שבחר בצעירותו.בגיל עשרים, כאשר אדם בוחר מקצוע השאלות הן: למה אני זקוק? מה מתאים לי? איזה מקצוע יספק את צרכיי? השאלה העולה באמצע החיים בהקשר לייעוד הוא שאלת הנתינה לסביבה ולעולם, מהיא תרומתי הייחודית? למה זקוק העולם ממני?
דוגמא לתהליך ייעוצי- ביוגרפי אינדיוידואלי
נעמי הגיעה לטיפול בשנות ה-40 המוקדמות עם שאלה הקשורה לייעודה ועם שאלה לגבי הזוגיות (שאלת הזוגיות הייתה שאלה מתחילת נישואיה בצעירותה, כך שלמרות עוצמתה לא הייתה אקוטית ואפשרה התבוננות ביוגרפית באירועי החיים מהעבר).
בתהליך של נעמי היו מס' צירים, תוך כדי העבודה הסתבר שגם ההורות הינה אחד הנושאים המרכזיים שקשור למשמעות חייה.
כיצד אפשר היה לראות זאת בעובדות חייה של נעמי? בסיפור חייה של נעמי עלה שהייתה לנעמי אמא שלא תפקדה כאם מבחינה רגשית ובעצם נעמי תפקדה כילדה הורית כל זאת עם צורך עצום לקבל שלא בא על סיפוקו.
לפי ההתייחסות הביוגרפית אירועי הילדות והנעורים הינם בד"כ שחזור (רקפיטולוציה) של העבר הקארמי.החלקים אותם בחרנו להתמיר / לתקן בחיים אלו.
העובדה שלנעמי לא הייתה אמא מתפקדת רגשית הינה הד כזה מהעבר, תמיכה המתקשרת לסבל ולכאב וחוסר היכולת לחוות אמהות.
בגיל 21 חודר כוח הרוח לישות האדם ומתחיל לפעול מתוך אקטיביות פנימית. נעמי הייתה בהריון ראשון, לגמרי בלתי רצוי ובלתי מתוכנן, בהתבוננות הביוגרפית מופיע כאן רמז שלידת האני (הכוח הטרנספורמטיבי) מתקשר אצל נעמי לחוויית ההורות וכנראה לתיקון בתחום זה. הייתה זו בחירה בלתי מודעת בהורות, בהיבטים המודעים הייתה
בתהליך של נעמי היו מס' צירים, תוך כדי העבודה הסתבר שגם ההורות הינה אחד הנושאים המרכזיים שקשור למשמעות חייה.
כיצד אפשר היה לראות זאת בעובדות חייה של נעמי? בסיפור חייה של נעמי עלה שהייתה לנעמי אמא שלא תפקדה כאם מבחינה רגשית ובעצם נעמי תפקדה כילדה הורית כל זאת עם צורך עצום לקבל שלא בא על סיפוקו.
לפי ההתייחסות הביוגרפית אירועי הילדות והנעורים הינם בד"כ שחזור (רקפיטולוציה) של העבר הקארמי.החלקים אותם בחרנו להתמיר / לתקן בחיים אלו.
העובדה שלנעמי לא הייתה אמא מתפקדת רגשית הינה הד כזה מהעבר, תמיכה המתקשרת לסבל ולכאב וחוסר היכולת לחוות אמהות.
בגיל 21 חודר כוח הרוח לישות האדם ומתחיל לפעול מתוך אקטיביות פנימית. נעמי הייתה בהריון ראשון, לגמרי בלתי רצוי ובלתי מתוכנן, בהתבוננות הביוגרפית מופיע כאן רמז שלידת האני (הכוח הטרנספורמטיבי) מתקשר אצל נעמי לחוויית ההורות וכנראה לתיקון בתחום זה. הייתה זו בחירה בלתי מודעת בהורות, בהיבטים המודעים הייתה
נעמי עדיין מאוד הילדה- בצורך לקבל שלא בא על סיפוקו, הגורל מול זה דיבר, כמו תמיד בעובדות, והיא הפכה לאם.
אולם היכולת של נעמי לתפקד רגשית כאם הייתה בעייתית ולחץ רב הופיע בתפקודה האימהי הרגשי, למרות זאת עשתה מאמצים רבים להיות אם טובה, קונפליקט זה תפס מקום מרכזי בחייה מבלי שהייתה מודעת למשמעותו הפנימית.
בשנות השלושים (אמצע החיים) התרחשו אירועים בחייה של נעמי שהיו קשורים לתהליכי אסרטיביות והתפתחות אישית ובמקביל עלה בנעמי לראשונה געגוע לילד, אך הפעם כאימפולס פנימי ואכן נולדה ילדה שהפכה לאור חייה ואחת הסיבות להנאה שנעמי חווה בקשר איתה קשורה לכך שלראשונה בחייה חווה נעמי נתינה אמיתית מפנימיותה, דבר שהוא כל הזמן בהתפתחות. חוויה זו של נתינה משמעותית מאוד בחייה של נעמי , היא קשורה במעבר מהצורך לקבל לרצון לתת, ההורות הייתה שער, בתחילה בלתי מודע, בו עשתה למרות הקשיים את לימוד תהליך הנתינה.
אולם היכולת של נעמי לתפקד רגשית כאם הייתה בעייתית ולחץ רב הופיע בתפקודה האימהי הרגשי, למרות זאת עשתה מאמצים רבים להיות אם טובה, קונפליקט זה תפס מקום מרכזי בחייה מבלי שהייתה מודעת למשמעותו הפנימית.
בשנות השלושים (אמצע החיים) התרחשו אירועים בחייה של נעמי שהיו קשורים לתהליכי אסרטיביות והתפתחות אישית ובמקביל עלה בנעמי לראשונה געגוע לילד, אך הפעם כאימפולס פנימי ואכן נולדה ילדה שהפכה לאור חייה ואחת הסיבות להנאה שנעמי חווה בקשר איתה קשורה לכך שלראשונה בחייה חווה נעמי נתינה אמיתית מפנימיותה, דבר שהוא כל הזמן בהתפתחות. חוויה זו של נתינה משמעותית מאוד בחייה של נעמי , היא קשורה במעבר מהצורך לקבל לרצון לתת, ההורות הייתה שער, בתחילה בלתי מודע, בו עשתה למרות הקשיים את לימוד תהליך הנתינה.
עבודה ביוגרפית אינדיוידואלית
אופיו של הייעוץ האינדיווידואלי, כמו בכל עבודה ייעוצית, תלוי בצרכיו הייחודיים של הנועץ.במידה והאדם מגיע לעבודה ביוגרפית ממקום של שקט ובגרות (רצוי מעל גיל 40) אזי ישנה אפשרות לעבור תהליך של התבוננות בחוקיות הביוגרפית, בחריגות האינדיווידואלית ולהגיע למשמעות הנפשית והרוחית (הנובעת מהקארמה האישית) של אירועי החיים. ברוב המקרים אנשים מגיעים לייעוץ בזמן משבר. במצב זה יש קודם כל התייחסות למשבר. המשברים שהייעוץ הביוגרפי מתייחס אליהם הינם בד"כ משברים נורמטיביים בהם יש אפשרות לתמוך ולהאיר את המשבר מזווית ראיה ייחודית. בד"כ מתרחבת עבודה זו לליבון בעיות אישיותיות אחרות, שמהן סבל האדם במהלך חייו. בתהליך האינדיווידואלי ההבדל העיקרי מתהליך ייעוצי רגיל הוא בהסתכלות הרוחית על ישות האדם ובאינטראקציה עם הידע הביוגרפי / רוחי.
אופיו של הייעוץ האינדיווידואלי, כמו בכל עבודה ייעוצית, תלוי בצרכיו הייחודיים של הנועץ.במידה והאדם מגיע לעבודה ביוגרפית ממקום של שקט ובגרות (רצוי מעל גיל 40) אזי ישנה אפשרות לעבור תהליך של התבוננות בחוקיות הביוגרפית, בחריגות האינדיווידואלית ולהגיע למשמעות הנפשית והרוחית (הנובעת מהקארמה האישית) של אירועי החיים. ברוב המקרים אנשים מגיעים לייעוץ בזמן משבר. במצב זה יש קודם כל התייחסות למשבר. המשברים שהייעוץ הביוגרפי מתייחס אליהם הינם בד"כ משברים נורמטיביים בהם יש אפשרות לתמוך ולהאיר את המשבר מזווית ראיה ייחודית. בד"כ מתרחבת עבודה זו לליבון בעיות אישיותיות אחרות, שמהן סבל האדם במהלך חייו. בתהליך האינדיווידואלי ההבדל העיקרי מתהליך ייעוצי רגיל הוא בהסתכלות הרוחית על ישות האדם ובאינטראקציה עם הידע הביוגרפי / רוחי.
ההיבט הרוחי והנפשי בתהליך הייעוצי
בתהליך הייעוץ הביוגרפי אפשר להתרכז בעיקר בהיבט הרוחני של הביוגרפיה. הייעוץ הביוגרפי ההוליסטי שואף לאינטגרציה בין הרובד הפסיכולוגי והרובד הרוחני. וזאת מתוך ההבנה שעבודה פסיכולוגית נכונה הינה כשלעצמה תרגול רוחני, בהיותה שואפת
בתהליך הייעוץ הביוגרפי אפשר להתרכז בעיקר בהיבט הרוחני של הביוגרפיה. הייעוץ הביוגרפי ההוליסטי שואף לאינטגרציה בין הרובד הפסיכולוגי והרובד הרוחני. וזאת מתוך ההבנה שעבודה פסיכולוגית נכונה הינה כשלעצמה תרגול רוחני, בהיותה שואפת
להתמודד עם סבל נפשי ובעיות פסיכולוגיות ע"י תהליכים אנושיים גבוהים כמו: דיאלוג אותנטי, התבוננות, תובנה, מודעות עצמית, מודעות לזולת, לקיחת אחריות ועוד...יחד עם זאת, משמעותו של התהליך אינו נמצא ברובד הפסיכולוגי, כי אם ברובד הרוחני.מתוך תפיסה זו תהליך ההכשרה במגמת הייעוץ הביוגרפי הוליסטי כולל התנסות והתפתחות אישית כמטופל בקבוצה, פיתוח האישיות המטפלת, האינטואיציה ופתיחת מרכז הלב, ידע רוחני ופסיכולוגי ומקומו בתמונת האדם השלמה, טכניקות טיפוליות רוחניות ופסיכולוגיות ולימוד מהות הקשר הטיפולי בשילוב התנסות בעבודה ייעוצית בהדרכה צמודה.
לסיכום, אפשר לפגוש את תהליך ההתפתחות בנקודות שונות על ציר ההתייחסות מקבלה לנתינה, ציר הרוע, ציר המעבר מחוסר מודעות למודעות, מחוסר משמעות למשמעות , כאשר הידע הביוגרפי תומך ומאיר צירים אלה. בסופו של דבר שואף היועץ הביוגרפי להיות המעורר של הניצוץ הרוחי- האני האינדיוידואלי בישותו של הנועץ, אותו ניצוץ אלוהי יצירתי, שמהווה את גרעין מהותו של האדם והופכו ליוצר של חייו ושל העולם.
לסיכום, אפשר לפגוש את תהליך ההתפתחות בנקודות שונות על ציר ההתייחסות מקבלה לנתינה, ציר הרוע, ציר המעבר מחוסר מודעות למודעות, מחוסר משמעות למשמעות , כאשר הידע הביוגרפי תומך ומאיר צירים אלה. בסופו של דבר שואף היועץ הביוגרפי להיות המעורר של הניצוץ הרוחי- האני האינדיוידואלי בישותו של הנועץ, אותו ניצוץ אלוהי יצירתי, שמהווה את גרעין מהותו של האדם והופכו ליוצר של חייו ושל העולם.
