שום הגינה ובשמו המדעי ALLIUM  SATIVUM הינו צמח בצל רב שנתי, כשהבצל שלו מורכב
משיניים הצמודות זו לזו ועטופות בקרומים יבשים שעליהם נאמר –'חשוב כקליפת השום'.
שיניים אלו הם המרכיב אותו אנו אוכלים.

 

מקורות והיסטוריה
השום ידוע כבר אלפי שנה, באשור העתיקה המליצו על שימוש בשום לאכילה ולרפוי.
Charak –אבי הרפואה האיורוודית שחי 3000 שנה לפני הספירה אמר שהשום שומר על נוזליות
הדם ומחזק לב.

המצרים והרומאים היו מגדלים בגינות הירק שלהם שום, כשבני ישראל עברו במדבר הם התלוננו על חיסרון השום והבצל שהיו רגילים לאוכלם במצריים. נאמר גם שהמצרים היו מוסיפים למזונם של העבדים שבנו את הפירמידות שום ובצל.
היפוקרטס אבי הרפואה רשם למטופליו שום כתרופה למחלות רבות.
בזמן המגיפה הגדולה באירופה, אלו שאכלו שום ניצלו מהמגיפה.
הרמב"ם אמר שהשום "פותח את פיות העורקים מלמטה" .

 

רפואה עממית
יהודי תימן –משתמשים בשום כתוש לריפוי דלקות חניכיים ושיניים.
יהודי מרוקו-מטפלים בפצעים פתוחים ומוגלתיים באמצעות שום כתוש כבסיס לתחבושת.
יהודי עירק- מניחים שום כתוש על עינים נפוחות ומודלקות.
יהודי הודו-מחממים שום עם שמן זית ומזליפים את השמן כשיש דלקות אזניים.
בנוסף לכך, עדות ישראל וערביי הארץ משתמשים בשום גם למחלות עיכול, תולעים, טחורים, לחץ דם
גבוה, כאבי ראש, שיעול, אבנים בכליות ודלקות בדרכי שתן.

 

תכונות השום
חריף, יבש, חם מאוד.
מרכיבים
שמן נדיף שמכיל תערובות גופריתיות בעיקר אליצין, אליאין, אז'ואין, אנזימים, ויטמינים,
מינרלים, פלבנואידים.

 

שום טרי מכיל
65%  מים
28%  פחמימנים
2.3% תרכובות אורגניות של גופרית.
2%    חלבון
1.2% חומצות אמינו
1.5% סיבים, ספונינים, סטרולים צמחיים, מינרלים בעיקר סלניום, גרמניום, כולין, יוד ועוד.
         השום מכיל חומצה אמינית חסרת ריח  אלין וע"י האינזים אלינאז הופך לאליצין.

 

האליצין זוהי חומצה אמינית שמשתחררת כאשר מועכים או חותכים את השום וזה גם
מה שאחראי לריח החריף האופיני ולתכונותיו.
הריח נמוג ככל שעובר הזמן וכך גם התכונות.

 

שימוש במטבח
משתמשים בשום בצורות שונות: טרי, מיובש, אבקה, מבושל, מטוגן, גריל, מאודה, קלוי, כבוש, בשמן,
בדבש, בלימון, בחומץ ובאלכוהול.
משמש מרכיב חשוב ב: סלטים, תבשילי קטניות, מרקים, רטבים, מאפים, ממרחים ועוד.
במטבחי סין משתמשים בשום יחד עם ג'ינג'ר.
בקוריאה, בהודו ובארצות המזרח חשיבות השום אינה נופלת מחשיבות המלח.
בארצות הים התיכון השום מככב באין ספור מאכלים.
עדיף לאכול 1-2 שיני שום טריות ביום, אך לא כולם מסוגלים בגלל בעיות בריאות או בגלל שאינם
מוכנים להתמודד עם התופעות הנלוות של הריח. לכך יש פיתרון בצורת כמוסות שום עם אליצין ללא ריח.
אכילת עלי פטרוזיליה טריה, מנתה, נענע, שומר עוזרת להפיג את ריח השום מהפה.
יש לציין שמרכיבי השום הארומטי החריפים מופרשים גם דרך העור והריאות.

רעילות
השום הוא צמח חסר רעילות.

 

מחקרים
בפברואר 2007 חוקרים ב-national univershty הסיקו ששום כתוש עדיף על שום חתוך
מאחר וכתישת השום משחררת כמות גדולה יותר של אנזימי אלינאז שנמצאים בתרכובת האליצין,
פעולה זו מונעת טוב יותר את הצמדות טסיות הדם מאחר ובכתישה ריכוזי האליצין נותרים זמן ארוך יותר.

 

ביוני 2008 חוקרים יפניים הגיעו למסקנה ששום טרי עדיף על כל צורה אחרת של השום.
הם השוו שום טרי לשום משומר במים, אלכוהול ובשמן צמחי תוך הקפדה על מדידת האליצין המרכיב
העיקרי שבו.
מצאו ששום שנכתש זה עתה יציב יותר ורמות האליצין בו גבוהות יותר מאשר בשום משומר.
רמות האליצין שבשום הכתוש במים מצטמצמות ב-1/2 לאחר 6 ימים ואילו בשום המשומר בשמן צמחי הרמות של האליצין יורדות במחצית תוך מספר שעות.

 

במחקר שנעשה באוני' לרפואה בטייוואן על שמן השום נמצא ששימוש בו מונע התפתחות של מחלת לב
קרדיומיופתיה ששכיחה בחולי סכרת. שמן השום מגן גם מפני מחלות לב אחרות.
במחקר נתנו לחולדות סוכרתיות שמן שום או שמן תירס התוצאות היו, שבניגוד לשמן התירס שמן השום
הגביר את האינזימים נוגדי החימצון והפחית מצב דלקתי וסיפק תועלת בריאותית גם בזכות האליצין.

 

כפי שמדווחים חוקרים הפעילות האנטיביוטית מיוחסת בעיקר לחומר האליצין שבשום והוא פעיל in vitro כנגד קנדידה אלביקנס, טריכומונאס, סטאפילוקוקס, e-coli,  שיגלה, סלמונלה, כולרה.

דרכי שימוש ותרופות סבתא
-מועכים כמה שיני שום מערבבים עם שמן זית ושומרים בכלי סגור.
- השמן הזה משמש כתרופה בצורת טיפות לדלקות אזניים, לריפוי פצעים, טחורים, כאבי ראש כאשר
  הוא ספוג בפד או תחבושת.
-מבשלים 5 שיני שום כתושות ב-3 כפות שמן זית מסננים מצננים ומשתמשים בשמן כטיפות לדלקות אזניים.
-דלקות חניכיים-מועכים שן שום ומניחים על השיניים והחניכיים.
-נגד טפילי מעיים- משרים 3-4 שיני שום במים או בחלב במשך הלילה ולמחרת מסננים דרך מסננת ושותים.
-לבעיות עור ואקנה משפשפים על אקנה או מועכים ומורחים על יבלות. 
-אכילה של 2-4 שיני שום ביום לטיפול בטפילי מעיים, זיהומים, דלקות, שיעול, הצטננות, יתר לחץ דם,
 מחלות דרכי העיכול.
-חליטה-1 שום טרי בתוך כוס מים.
-סירופ- לערבב מיץ שום עם דבש, או למצות שום טרי בתוך מים חמים במשך 12 שעות ולאחר מכן מוסיפים  
 דבש.
-מיצוי בשמן-מרסקים שום לתוך שמן זית משאירים ל-7 ימים. לשימוש פנימי וחיצוני. למניעת התחמצנות-
 לשים במקרר.
-אכילת שום יחד עם ארוחה עשירה בשומנים מונעת עליה של רמות הטריגליצרידים בדם.

 

אזהרות
-השום נחשב כמחמם חזק ועלול לגרות את הקיבה. לא להשתמש במצב של כיב קיבה, צרבות
 או עודף חומציות.
-עלול לגרום לכאבי בטן, בחילות, הקאות, גזים, צרבות, דופק מהיר ונדודי שינה.
-בזמן הריון השום עלול לגרום לבעיות עיכול כמו: צרבות.
 -תינוקות עלולים לסלוד מטעם חלב אם שאכלה שום.
-לא לצרוך אותו לפני ניתוחים ולמי שנוטל מדללי דם.
-עלול לגרום תגובה אלרגית.

 

אין בדברים דלעיל המלצות לטיפול בבעיות רפואיות שונות. בכל בעיה בריאותית יש לפנות לרופא המטפל.

 

 

בריאות מיטבית,